שאלה שמטרידה רבים
השיעור נפתח בשאלה ששואלים רבים, והיא שאלה כנה וקשה. התורה מצווה במלחמת הרשות לצור על עיר שלא השלימה, וכשה' נותן אותה בידך, להכות את כל הזכרים שבה. איך זה מותר? הרי יש בעיר אנשים שאינם קשורים כלל למלחמה. במצור כולם יכולים למות, גם מי שלא עשה דבר.
כדי לענות צריך קודם לקרוא את הכתוב כמו שהוא. התורה מתארת שלבים. קודם קוראים לשלום. אם העיר מסרבת, צרים עליה, והמצור נמשך עד שהיא נכנעת או נכבשת. ואחרי שנכנסים לעיר, מצווה התורה להכות לפי חרב את כל זכורה, ומיד אחר כך מפרטת התורה שהנשים, הטף, הבהמה וכל השלל נלקחים.
חשוב לשים לב שהשאלה עולה דווקא מתוך נאמנות לתורה. מי שאינו מתייחס לפסוקים ברצינות, אינו נדרש להתמודד איתם. מי שמאמין שהם דבר ה', חייב להבין אותם לעומקם, ולא להסתפק בקריאה שטחית לכאן או לכאן.
יש כאן אם כן שני דברים שצריך להבין: את המצור, ואת מה שבא אחריו. והשאלה המרכזית היא מי בדיוק הם "כל זכורה". האם הכוונה לכל זכר שבעיר, או רק ללוחמים? הרב הבטיח לבדוק את זה במפרשים, ולראות גם מה בכלל אפשר לקיים מתוך זה בימינו.